tag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post3627801315705593198..comments2023-08-11T21:04:36.631+03:00Comments on רשימות בפיזיקה עיונית : חוקי ניוטון והפרדיגמה הגלילאניתעופר מגדhttp://www.blogger.com/profile/09208638496497822084noreply@blogger.comBlogger8125tag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-88950577195252052822018-04-27T12:34:59.486+03:002018-04-27T12:34:59.486+03:00עד כמה שתאוריה זו נשמעת כיום הזויה, ימים יגידו...עד כמה שתאוריה זו נשמעת כיום הזויה, ימים יגידו...ויגדור רכניץnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-66384498577540468662018-04-26T06:55:38.005+03:002018-04-26T06:55:38.005+03:00האם אותה תזה הניתנת היום לניבוי בכלים מדעיים, עשוי...האם אותה תזה הניתנת היום לניבוי בכלים מדעיים, עשויה להפוך ביום מן הימים לאמינה פחות?<br />ולא בשל חוסר היכולת לאמתה, אלא בשל מוגבלות בתפיסת המציאות?<br />האם לדעתך עשוי המדע ביום מן הימים "להתרכך" בשל שינוי תכונותנו?<br />במילים אחרות, עד היום בדיוק כמו שכתבת בצורה הנהירה והמדוייקת ביותר, מדע הינו מה שאנחנו מסוגלים לאמת על ידי אבני בוחן שמספקים לנו סטנדרטיזיציה מדעית. <br />האם פרדיגמה חדשה, ואני לא מדבר על כוסות רוח אלא על שינוי תפיסתי כמו שהתרחש כאשר הבהביוריזם החליף את הפילוסופיה. האם פרדיגמה בקנה מידה שכזה עשויה להתרחש כאשר המושא הנחקר, כלומר המעבדה עצמה תעבור מחקירה של אובייקט הנמצא מחוצה לנו, לחקירת פנימיותנו אנו? <br />זהותם של אותם המולקולות שנרקחו לפני מיליארדי שנים, יצרו מולקולות מורכבות יותר בעלות יכולת לשכפל עצמן. <br />זהותם היא התעלומה הגדולה ביותר. <br />אני מעלה השערה בלבד, שבמציאת שיטה שתאפשר לשנות את צורתן של המולקולות, גם תפיסת המציאות שלנו תשתנה, יכולת הכלים שלנו תשתנה, המחקר שלנו יעבור לחקירה בכלים משודרגים שיהיה זה האדם החדש. ויגדור רכניץnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-73100380239088233542018-04-21T12:07:48.280+03:002018-04-21T12:07:48.280+03:00מדע בהקשר הפיזיקלי הוא תזה עיקבית על המציאות או נג...מדע בהקשר הפיזיקלי הוא תזה עיקבית על המציאות או נגזרת שלה הניתנת לתאור מתמטי מדויק מתוכו ניתן לגזור ניבויים מדויקים אותם ניתן לאמת או להפריך בניסוי או תצפית העומדים בסטנדרטיזציה המדעית. (עניין הסטנדרטיזציה הניסויית או התצפיתית הוא לגמרי לא טריוויאלי ונהיר באמת רק לאנשי המקצוע בתחום). ניסוח תזה העיקבית על המציאות ניתן לריכוך מסויים באמצעות מכניזמים אפקטיביים שאמנם אינם בהכרח נאמנים "לדבר האמיתי" אך משיקולים ברורים ומוסכמים על כל הקהילה המדעית מספקים תאור אפקטיבי טוב של "הדבר האמיתי" בגבולות מסויימים. לדוגמא: המכניקה הניוטונית היא תורה אפקטיבית עבור הדינאמיקה של גופים באנרגיות נמוכות. היא איננה הדבר האמיתי אבל היא נותנת תיאור טוב של המציאות המכנית באנרגיות אלו וניתן להסתפק בה לצורך כימות התופעות במסגרת המגבלות האמורות.עופר מגדhttps://www.blogger.com/profile/09208638496497822084noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-23220981202330042282018-04-20T12:05:50.915+03:002018-04-20T12:05:50.915+03:00האר"י דיבר על המצב טרם בריאת העולם - מסכים
הפ...האר"י דיבר על המצב טרם בריאת העולם - מסכים<br />הפיזיקה הניוטונית מדברת על המצב הכלוא במוסרות הזמן והמרחב - מסכים <br />התיזה אינה מדעית - כאן הייתי מעוניין לדעת למה אתה קורה מדע? האם מדע הוא מה שנכנס תחת התבחינים כגון תקפות, מהימנות, חזרה וכו ? או שאתה מתכוון למשהו אחר?ויגדור רכניץnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-9499700803140351102018-04-17T13:03:32.268+03:002018-04-17T13:03:32.268+03:00מה שכתב האר"י נהיר לי ותודה שציטטת במדויק מדב...מה שכתב האר"י נהיר לי ותודה שציטטת במדויק מדבריו. שים לב שהאר"י דיבר על "המצב" טרם בריאת העולם בעוד שהפיזיקה הניוטונית מדברת על הבריאה עצמה הכלואה במוסרות הזמן והמרחב. התזה שלך על המציאות לא מובנת לי אבל היא ממילא לא מדעית ולכן אין זו הבמה המתאימה לדון בה.עופר מגדhttps://www.blogger.com/profile/09208638496497822084noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-61214894634530973142018-04-16T12:46:03.618+03:002018-04-16T12:46:03.618+03:00כל הכוחות שבעולם פועלים עלינו על מנת שנגיע לאיזון....כל הכוחות שבעולם פועלים עלינו על מנת שנגיע לאיזון. ובמיוחד על ישראל. <br />קיימים חוקים נגלים אך קיימים חוקים נוספים, ניסתרים יותר. <br />זה שהם ניסתרים אינו אומר שהם אינם קיימים.<br />וקצת על מושג הזמן בראיה מעט שונה.<br />1. הזמן אינו מוחלט אלא יחסי לכל מסגרת ייחוס שונה<br />2. המרחק והזמן גמישים. <br />עכשיו, אני רוצה לנסות להראות כיצד שני המסקנות הללו משתלבות ונארגות לתוך הסבר מזוית שונה על מושג הזמן.<br />זמן הינו הרגש של תנועות המוח המדמה שבאדם המצייר מספר של תנועות שהרגיש בהן בזו אחר זו ומעתיקם בדמיון "זמן" מסויים.<br />עבר הווה ועתיד תלוי באדם - היינו אם היה האדם עם סביבתו במצב של מנוחה מוחלטת, לא היה יודע אז ממושג הזמן ולא כלום <br />ומהו מצב של "מנוחה מוחלטת" ואיך ניתן להשיגו ? אנסה להסביר בצורה הבאה:<br />זמן הינו הרגש המושג על ידי תנועה המתבצעת כאשר יש פער בין מצב מצוי למצב רצוי. <br />אותו הפער מורגש ברצון שבנו כזמן.<br /> מנוחה מוחלטת הינה כאשר לא קיים פער בין הרצוי לבין המצוי, כלומר ההשתוקקות (המצוי) ומילוי ההשתוקקות (הרצוי) שלובים יחד.<br />החיסרון (כלי לקבלת המצב הבא, כלי לקבלת התענוג) והמילוי (היינו מה שמתקבל בכלי לקבלת התענוג) שלובים יחדיו באחדות אחת. <br />ולכן התוצאה היא שלא נמצא שם מקום או תנועה ואם לא קיימת תנועה אזי גם הזמן איננו קיים. <br /><br />ועל זה כתב האר"י כי טרם בריאת העולם:<br /><br />"דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,<br /><br />היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות.<br /><br />ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל,<br /><br />אלא הכל היה מלא אור האין סוף הפשוט ההוא.<br /><br />ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף,<br /><br />אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת,<br /><br />והוא הנקרא "אור אין סוף".<br />Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/13578543965752862232noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-91040651444235415432011-04-26T22:43:30.013+03:002011-04-26T22:43:30.013+03:00עופר, האם הניסוח של החוק הראשון המובא בתחילת המאמר...עופר, האם הניסוח של החוק הראשון המובא בתחילת המאמר הוא ניסוח מודרני? נדמה לי שבעת ניסוח חוקי התנועה ניוטון לא התייחס להיבט האונתולוגי בדבר קיומה של מערכת התמד. אני מקשר לגרסה אלקטרונית של תרגום הפרינקיפיה לאנגלית:<br>http://books.google.com/books?id=Tm0FAAAAQAAJ&pg=PA19#v=onepage&q&f=falseאריה מלמד-כץhttp://www.blogger.com/profile/03049868299793733679noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-52917409627600251282010-10-15T08:12:48.263+02:002010-10-15T08:12:48.263+02:00הראשון שניסח את החוק הראשון (חוק ההתמדה) היה גליל...הראשון שניסח את החוק הראשון (חוק ההתמדה) היה גלילאו. בתקופה שבה האמינו כי כדי לקיים תנועה במהירות קצובה לאורך קו ישר יש להפעילו על הגוף כוח וזיהו את הכוח כגורם לקיום התנועה או לשימורה, בה החוק הראשון ואמר שתנועה במהירות קצובה לאורך קו יש היא "המצב הטבעי" של גופים. אם צופה מסוים "מודד" מיקום של גוף מסוים יחסית אליו והוא רואה שהמיקום משתנה בקצב קבוע ואוסף כל המיקומים נמצא על אותו קו ישר, הוא לא צריך לחפש גורמים לכך, זה המצב הטבעי. מתי מחפשים גורם, כאשר מהירותו של גוף משתנה או כאשר גוף נע במהירות קצובה אבל אנחנו מוצאים שהוא מבצע אינטראקציה עם גוף אחר, למשל המשטח עליו הגוף נע מתחמם. ההסבר לתנועה בשני המקרים יהיה באמצעות החוק השני! הכוח השקול הפועל על גוף שווה לקצב שינוי התנע שלו. קצב שינוי תנע מבטא מתקף ומתקף מבטא אינטרקציה בין גופים. במידה ונחקור תנועה של גוף במערכת שאיננה אינרציאלית מנקודת מבט של המכאניקה הניוטונים, ונימצא כי גוף נע במהירות קצובה לאורך קו ישר, נסיק מכך כי על הגוף פועל כוח המנוגד לכיוון הכוח המערכתי ושווה לו בגודלו. יותר מכך, נסיק את קיומו של הכוח המערכתי מכך שגופים נעים יחסית אלינו בלי שאנו מוצאים שהם מקימים אינטראקציה כל שהיא עם גופים אחרים משנים את מהירותם. אפשר לנסח את החוק הראשון כאמירה "באופן עקרוני לא צריך לעשות כלום כדי שתנועה תישמר". החוק הראשון מניח אפשרות לקיומה של מערכת בה ניתן לבטל את כל ההשפעות החיצוניות. במקרה זה גוף שלא פועל עליו שום כוח (במילים אחרות איננו מבצע שום אינטראקציה) ינוע במהירות קצובה לאורך קו ישר. <br>לסיכום שני דברים:<br>א. אני חושב שהמכאניקה הניוטונית נותנת לנו נקודת מבט על הדברים, חשיבותה היא בכך שהיא מאפשרת לנו לחזות בדיוק רב גדלים הניתנים למדידה ישירה, וכפי שציין עמיתינו "אמנון רוזן" כל עוד הוא ואני מצליחים להגיע לאותו פיתרון של בעיה זה בסדר. <br>ב. אחת לכמה שנים חוזר (בעיקר במערכות חינוך) דיון על משמעותו של החוק הראשון ולמה צריך אותו והאם אין הוא אלה מקרה פרטי של החוק השני. ייתכן שניתן למצוא חוקיות בדיונים אלו? אולי זה החוק הראשון בהוראת המכניקה?Shlomo Rozenfeldhttp://www.blogger.com/profile/09188727189794403517noreply@blogger.com