tag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post1687076901495899320..comments2023-08-11T21:04:36.631+03:00Comments on רשימות בפיזיקה עיונית : על דטרמיניזם ומכניקה קוונטיתעופר מגדhttp://www.blogger.com/profile/09208638496497822084noreply@blogger.comBlogger12125tag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-29794957982342527742019-07-14T22:08:49.829+03:002019-07-14T22:08:49.829+03:00תודה עופר, אעשה זאת.תודה עופר, אעשה זאת.ישראל שפיראhttps://ofer-megged-phys-notes.blogspot.com/2013/05/blog-post.html?showComment=1562396358254noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-82544950725891192752019-07-10T21:45:40.167+03:002019-07-10T21:45:40.167+03:00שלום ישראל,
לצערי אינני מתמצא מספיק בשזירה קוונטית...שלום ישראל,<br />לצערי אינני מתמצא מספיק בשזירה קוונטית. נסה לפנות לפיזיקאי המתמחה בנושא (לב ויידמן, יקיר אהרונוב, אבשלום אליצור...)עופר מגדhttps://www.blogger.com/profile/08741541650780315189noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-77325485519417049292019-07-06T09:59:18.254+03:002019-07-06T09:59:18.254+03:00שלום עופר, יש בעיה שאיני מצליח למצוא לה פיתרון:
פ...שלום עופר, יש בעיה שאיני מצליח למצוא לה פיתרון:<br /><br />פוטון נמצא במצב של סופרפוזיציה של אופקי ואנכי לפני המדידה, הקובעת את מצבו. אם הוא שזור לפוטון אחר, מדידה של האחד תקבע גם את מצב השני. נניח לשם הפשטות שאם האחד נמדד במצב שנקרא לו 1 מתוך שני מצבים אפשריים במקטב אופקי, גם השני ימדד במצב 1 בקיטוב אופקי.<br /><br />1. האם הנאמר לעיל נכון? דהיינו שבמדידה באותו קיטוב, שניהם ימדדו במצב 1 או שניהם ימדדו במצב 2.<br /><br />2. אם באחד מהפוטונים המקטב מסובב ב90 מעלות למצב אנכי, המדידה של שני הפוטונים תמיד תניב תוצאות הפוכות: אם באחד המצב הוא 1 אז בשני המצב יהיה 2 ולהיפך.<br /><br />3. עד למדידה של הפוטון שנקרא לו "הראשון", המדידה יכולה להניב אחת משתי תוצאות שאיננו יכולים לדעת מהן. אחרי המדידה תוצאה זו נקבעה ויכולה גם להיות מתועדת ואינה ניתנת לשינוי.<br /><br />4. המדידה של "הראשון" קבעה למעשה גם את תוצאות מדידת "השני". בפועל, אם אנו יודעים את תוצאות מדידת "הראשון" ואת מצב המקטבים בשני קצוות המדידה, נוכל לדעת את תוצאות מדידת "השני" גם לפני מדידתו, והמדידה רק תאשר תמיד את מה שידענו גם מקודם.<br /><br />5. ההבחנה בין "ראשון" ל"שני" מתבצעת עיי שעונים מסונכרנים הנמצאים בקרבת הפוטונים הנמדדים. הפוטון הראשון הוא הפוטון שהשעון לידו מראה זמן מוקדם יותר ברגע המדידה. אם לדוגמה הפוטונים נמדדו בשעה 4 באחד ו6 בשני, הראשון יהיה זה שנמדד ב4 והשני ב6.<br /><br />6. מהאמור לעיל משתמע שבשעה 3 איננו יודעים מה תהיינה תוצאות המדידה, ב4 אנו יודעים מהו מצב הראשון, וב5, אחרי שוידאנו מה מצב המקטבים בשני קצוות הניסוי אנו יודעים מה תניב המדידה בצד השני, 1 או 2, והידע שלנו מתאשר עיי המדידה של השני בשעה 6.<br /><br />7. וכפי שנאמר, מצב הפוטונים יהיה זהה אם מצב המקטבים זהה, ושונה אם מצב המקטבים שונה.<br /><br />8. נאמר שבחללית שחולפת על פני הארץ כך שפקטור גאמא שווה ל10, יש פוטון השזור עם פוטון בארץ.<br /><br />9. ברגע החליפה, השעונים בארץ ובחללית מראים 0.<br /><br />10. בשעה 2 על פי שעון החללית מודדים את הפוטון בחללית בקיטוב אופקי, ובשעה 3 לפי שעון הארץ מודדים את הפוטון בארץ בקיטוב אופקי.<br /><br />11. ההיגיון אומר שמדידת הפוטון בחללית ב2 לא מושפעת ממדידת הפוטון בארץ ב3 - המערכות סימטריות והמדידה בחללית קדמה לזו שבארץ במערכת ארץ - חללית.<br /><br />12. לכן נקבל שהקיטוב הנמדד בארץ ובחללית יהיה זהה.<br /><br />13. אחרי שהתקבלה תוצאת מדידה, היא משודרת ברדיו הצמוד למכשיר המדידה.<br /><br />14. בשעה 1 על פ שעון החללית היא חולפת על פני פלנטה המרוחקת 10 שעות אור מהארץ. הזמן בשעון הפלנטה המסונכרן עם שעון הארץ - 10 שעות.<br /><br />15. בחללית מתבשרים שמבחינת הפלנטה, הפוטון בארץ נמדד כבר לפני 7 שעות ותוצאות המדידה אף שודרו ברדיו ויגיעו לפלנטה בעוד 3 שעות.<br /><br />16. בחללית מחליטים לשנות את קיטוב המדידה לאנכי. מכיוון שמדידה זו היא הראשונית במערכת ארץ - חללית, היא אינה מושפעת מן המדידה בארץ ויכולה להניב מדידה אופקית או אנכית לפוטון.<br /><br />17. לכן קיבלנו מצב שבו קיטוב המקטב בארץ אופקי ובחללית אנכי, ואילו תוצאות המדידה יניבו תוצאות שונות או זהות בהסתברות שווה, בניגוד לנאמר ב2:<br /><br /><br />״2. אם באחד מהפוטונים המקטב מסובב ב90 מעלות למצב אנכי, המדידה של שני הפוטונים תמיד תניב תוצאות הפוכות: אם באחד המצב הוא 1 אז בשני המצב יהיה 2 ולהיפך״.<br /><br />ישראל שפיראhttps://ofer-megged-phys-notes.blogspot.com/2013/05/blog-post.htmlnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-281659933273347092014-10-05T08:16:37.990+03:002014-10-05T08:16:37.990+03:00תודה עופר, אציג שם את השאלה.תודה עופר, אציג שם את השאלה.ישראל שפיראnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-10538109791741301092014-10-04T21:22:15.624+03:002014-10-04T21:22:15.624+03:00לא מתמצא בנושא. נסה לשאול אולי בבלוג "לא מדוי...לא מתמצא בנושא. נסה לשאול אולי בבלוג "לא מדוייק" המופיע ברשימת הבלוגים העבריים המקצועיים מימין.עופר מגדhttps://www.blogger.com/profile/09208638496497822084noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-6938250470526550872014-10-04T00:25:14.424+03:002014-10-04T00:25:14.424+03:00שלום עופר.
שאלה בשזירה קוואנטית.
אם אלקטרון 1 שז...שלום עופר.<br /><br />שאלה בשזירה קוואנטית.<br /><br />אם אלקטרון 1 שזור עם אלקטרון 2, ואלקרון 3 שזור עם אלקטרון 4 האם אנו יכולים לשזור את 3 ו2?<br /><br />אם התשובה חיובית, האם זה אומר שמדידה של ספין אלקטרון 1 תהיה בקורלציה עם ספין אלקטרון 4?<br /><br />האם קיימות הגבלות? האם ניתן לדוגמה לשזור תחילה את 1ו2, אח"כ את 3 ו4, ואז להפריד את 2 ו3, לשזור אותם, ואז לקבל קורלציה בין הספינים של 1 ו4?<br /><br />תודה.ישראל שפיראnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-17737782737330291482014-07-08T12:33:24.244+03:002014-07-08T12:33:24.244+03:00שלום עופר,
רוב תודות על התשובה. הבנתי גם כי זו תו...שלום עופר,<br /><br />רוב תודות על התשובה. הבנתי גם כי זו תוצאה של התיאוריה שמתארת את הכוח החזק (chromodynamics), שמחזיק ביחד את שלושת הקווארקים שמרכיבים את הפרוטון.<br /><br />אכן, אילו הפרוטון היה גל עומד, אז אורך הגל של הקוורקים המרכיבים אותו היה גדול משלו..<br /><br />אך ההתאמה המספרית הכמעט מדוייקת של נוסחה המקשרת קבועים המתפרסים על כ50 סדרי גודל נראתה יותר מצירוף מקרים. ומכיוון שבמאמר ב"הידען" נכתב: <br /><br />"שני ניסויים נפרדים למדידת רדיוס הפרוטון, אשר בוצעו בשנים האחרונות, הניבו תוצאות שונות בצורה מובהקת ומעלות ספקות בנוגע להבנתם של פיזיקאים את אחת התיאוריות המבוססות והמוסכמות ביותר בפיזיקה המודרנית – התורה האלקטרומגנטית הקוונטית".<br /><br />חשבתי שאולי ניתן לחשב את רדיוס הפרוטון תיאורטית, לא אמפירית, כפי שמקסוול חישב את מהירות האור מקבועי החשמל והמגנטיות.<br /><br />תודה, <br /><br />ישראל.ישראל שפיראnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-32321344068888053892014-07-05T17:37:55.031+03:002014-07-05T17:37:55.031+03:00ועוד דבר... הערך את אורך גל קומפטון של האלקטרון ות...ועוד דבר... הערך את אורך גל קומפטון של האלקטרון ותגלה שהתוצאה גדולה בשלושה סדרי גודל מזו של הפרוטון (בלי חישוב, במיידי). חשב גם את אורך גל-קומפטון שלך ותגלה ש... עופר מגדhttps://www.blogger.com/profile/09208638496497822084noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-15845237002080602772014-07-05T17:28:52.018+03:002014-07-05T17:28:52.018+03:00שלום ישראל,
לא צירוף מקרים: לא בדיוק רדיוס הפרוטון...שלום ישראל,<br />לא צירוף מקרים: לא בדיוק רדיוס הפרוטון אבל סוג של קירוב מסדר ראשון...<br />מה שחישבת כאן מכונה אורך גל קומפטון של הפרוטון. תוכל לקרוא על המושג הזה למשל בויקיפדיה,<br /> http://en.wikipedia.org/wiki/Compton_wavelength<br />כדאי אולי לקרוא גם על המושג היותר בסיסי המכונה דואליות חלקיק-גל כאן:<br />http://en.wikipedia.org/wiki/De_Broglie_wavelength<br />עופר מגדhttps://www.blogger.com/profile/09208638496497822084noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-57043696269120723282014-06-29T13:02:33.179+03:002014-06-29T13:02:33.179+03:00האם הפרוטון הוא גל עומד?
לא כל וורדפרס לא אוהב או...האם הפרוטון הוא גל עומד?<br /><br />לא כל וורדפרס לא אוהב אותיות יווניות, אז במקום למדא נכתוב l לציון אורך הגל:<br /><br />בתורת הקוונטים: E = hf.<br /><br />בגלים אלקטרומגנטים lf = c, מהירות האור שוה לתדר הגל כפול אורכו.<br /><br />E=mc^2, איינשטיין.<br /><br />שילוב של שניהם מניב: l = h/mc.<br /><br />ז"א שאם נראה את הפרוטון כגל עומד, הקוטר שלו יהיה הנוסחה למעלה.<br /><br />עכשיו:<br /><br />proton mass = 1.67262158 × 10^-27 kilograms.<br /><br />the speed of light = 299 792 458 m / s.<br /><br />Planck's constant = 6.626068 × 10^-34 m2 kg / s.<br /><br />יוצא שקוטר הפרוטון הוא בערך 1.324x 10^-15מטר.<br /><br />לא יודע אם זה אומר משהו, אך זהו אכן הקוטר המשוער של הפרוטון.<br /><br />וגם האנליזה המימדית יוצאת בסדר.<br /><br />האמנם רק צירוף מקרים?ישראל שפיראnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-51656420078201736232014-04-23T14:04:44.588+03:002014-04-23T14:04:44.588+03:00תודה רבה על התגובה מאירת העיניים! בראיון הקצר המצו...תודה רבה על התגובה מאירת העיניים! בראיון הקצר המצורף בקישור מטה מנסה ט'הופט לגשר (איכשהו) על המכשולים שמציב בפניו אי-שוויון בל. לא קל לי להעריך את עמקם של טיעוניו אבל אני מתרשם שהנושא הזה, במשולב עם פיתוחה של כבידה קוונטית, הם ממש 'בדמו'. וט'הופט זה ט'הופט... אי אפשר להתעלם ממה שיש לו לאמר גם אם השאלות שמטרידות אותו נמצאות בשוליים, גם אם שיטות העבודה שלו לא כל כך קונבנציונאליות.<br /><br /> http://blogs.scientificamerican.com/critical-opalescence/2013/10/07/does-some-deeper-level-of-physics-underlie-quantum-mechanics-an-interview-with-nobelist-gerard-t-hooft/<br /><br />עופר מגדhttps://www.blogger.com/profile/09208638496497822084noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6459669796545617985.post-87978000780567705162014-04-23T05:11:43.951+03:002014-04-23T05:11:43.951+03:00לא מכיר את טיעוני ט'הופט, אבל הצורה שהצגת אותם...לא מכיר את טיעוני ט'הופט, אבל הצורה שהצגת אותם נראית לי זהה לגישת "המשתנים החבויים" של אינשטיין וחבריו. כלומר, אתה אומר: בפיסיקה קלאסית, אקראיות נובעת מחוסר במידע (לא תדע את כל הפרטים על מספר אבוגדרו של חלקיקים). כלומר ישנן דרגות חופש שאיננו לוקחים בחשבון בתאוריה שלנו. לכן אנו מקבלים תיאור סטטיסטי. ואז אתה אומר, אולי גם בקוונטים זה כך. כלומר אולי גם בעולם המיקרוסקופי, התיאור הסטטיסטי שהגענו אליו נובע פשוט ממחסור בנתונים. כלומר דרגות חופש שלא לקחנו בחשבון. לעיתים מכנים את דרגות החופש הנוספות האלו בשם "משתנים חבויים". <br />השאלה הבאמת מעניינת אם ניתן לברר את העניין - כלומר המציאות הנגלית נראית כסטטיסטית, על זה אין ויכוח - אבל איזו "פחלוסופיה" נכונה, זו של קופנהגן או זו של המשתנים החבויים? האם זוהי שאלה בפיסיקה או שאלה בפילוסופיה?<br />בשנות השישים, פיסיקאי בשם בל הראה שלשני הפירושים האלו יש גם תחזיות פיסיקליות שונות (ראה "אי שיוויון בל"). בתחילת שנות השמונים דוקטורנט בשם אלן אספה עשה את הניסוי. המסקנה היא שלא ניתן להסביר את הסטטיסטיקה הנובעת מתורת הקוונטים (בפרט, מדובר על קורלציות של חלקיקים שזורים) ע"י שימוש בהסבר של משתנים חבויים. כלומר, בניגוד לכל חוויות היומיום שלנו, שבהן אקראיות תמיד נובעת מחוסר במידע, תורת הקוונטים מצביעה על סוג אקראיות נוסף. אפיnoreply@blogger.com